מה כותב שלמה המלך על תנועות גוף?
ספר משלי אשר כתיבתו מיוחסת לשלמה המלך, מביע במספר מקומות בספר, את דעתו על שפת הגוף.
כוונתו של המחבר בספר זה היא לחנך ולהדריך בדרכי החיים הן את הצעירים והפתאים והן את החכמים שיוסיפו לעצמם חכמת חיים מעשית.
אחת מדרכי החינוך היא אפוא, ללמדנו לזהות אדם רע עפ"י האופן בו הוא מפעיל את איברי גופו.
בפרק ו' פסוקים12-14, מתוארת שפת גופו של אדם שוחר רע, המשתמש באברי גופו כדי לומר דברי גנאי על זולתו.
"אדם בליעל, איש אוון, הולך עיקשות פה, קורץ בעינו, מולל ברגלו, מורה באצבעותיו, תהפוכות בלבו – חורש רע בכל עת, מדנים ישלח".
בפסוקים אלו מוזכרים 5 איברי גוף: פה, עיניים, רגליים, אצבעות ידיים, לב.
הפה – הולך בעיקשות, מתפתל ומתעקם.
העיניים – קורצות, זזות בעצבנות, נפתחות ונסגרות.
הרגליים – מוזזות ומשתפשפות זו בזו.
האצבעות – מזיז ידיו ומראה באצבעותיו לכל כיוון.
תנועות אלו מעידות על אשר בלבו של אדם זה, שאינו יציב בדעותיו, חורש רע על זולתו וחושב איך לסכסך ולגרום למריבות.
בהמשך מציין הכותב, כיצד בא אדם זה על עונש – פסוק 15:
"על כן פתאום יבוא אידו, פתי ישבר ואין מרפא".
דהיינו: יישבר, יהיה חולה ואין מרפא. עונשו הוא עונש גוף, מידה כנגד מידה.
בהמשך, פסוקים 17-19 מובאים שבעה מעשים השנואים על ה', הנעשים ע"י אותם 5 חלקי הגוף המצוינים בפסוקים הקודמים: עיניים, לשון, ידיים, לב, רגליים.
"שש הנה שנא ה' נשבע תועבות נפשו: עיניים רמות, לשון שקר וידיים שופכות דם נקי. לב חורש מחשבות אוון, רגליים ממהרות לרוץ לרעה. יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים".
ניתן כמובן לזהות גם בפסוקים אלו שימוש לרעה באיברי גוף.
בפרק י' פסוק 10 כתוב:
"קורץ עין ייתן עצבת ואוויל שפתיים ילבט"
פסוק זה בא להדגיש שגם תנועות גוף בלבד ולא רק מעשים ודיבורים, עלולים לפגוע בזולת.
רמיזה וקריצה של העיניים ועקימת השפתיים – שני המעשים מביעים בוז וזלזול וגורמים צער וכאב לזולתם.
