מסרים מילוליים, מסרים בלתי מילוליים ומה שביניהם
שפת הגוף היא שפה ראשונית של האדם.
התינוק בהיוולדו ועד אשר הוא לומד לדבר, מתקשר עם בני האדם רק בשפת הגוף. ובהמשך, הוא מרבה ללוות את דבריו בתנועות גוף. אנו מבינים אותו ולעתים מחקים אותו, תוך שיחה ומשחק, וכך מאשרים ששפת הגוף שלו מקובלת עלינו. כיון שילדים אינם יודעים להסתיר רגשותיהם, הרי שדרך שפת הגוף שלהם, ניתן להכירם ולהבינם כהלכה.
שפת גוף היא כינוי לתנועות הגוף, תנועות הידיים והבעות הפנים, אשר האדם מביע עצמו בעזרתם, באופן מודע ובאופן בלתי מודע.
כאשר אנו מכינים עצמנו לומר דבר מה – כל דבר שהוא – משיחה קצרה ופשוטה עם חברה ועד נשיאת נאום בפני אולם מלא אנשים, אנו חושבים על המילים שנאמר, על התקשורת המילולית ופחות או בכלל לא, על שפת הגוף שלנו. קל וחומר, איננו חושבים על אותן תנועות שאיננו מודעים להן, כמו: נגיעה באף, שפשוף הצוואר, כסיסת ציפורניים ועוד.
מ ודעות לסוגים שונים של שפת הגוף, תעזור לכל אחד לתקשר עם סביבתו ולהציג עצמו בצורה נאותה.
מעבר לראשוניותה, יש לשפת הגוף עליונות על פני השפה המדוברת, וזאת בהעברת מסרים.
כאשר אדם מעביר מסר מילולי, גם תנועות גופו שותפות למסר. אך כאשר מתגלה סתירה בין המסר המילולי והמסר המועבר בו זמנית בלשון הגוף, ייקלט אותו מסר המועבר בלשון הגוף והאדם אליו מועבר המסר, יתייחס למסר של לשון הגוף ולא למסר המילולי. וזאת מדוע?
השליטה על שפת הגוף קשה יותר. היא נותנת מידע על כוונות, רגשות, מצב פיזיולוגי ועוד ממקור ראשוני ולכן היא אמינה יותר.
אני מציע לקוראים לבדוק את הדבר בעצמם ולהיווכח לגבי תוכנו של איזה מסר יגיב האדם אליו הם מכוונים שני מסרים סותרים כנ"ל.
פעמים רבות אדם המעביר שני מסרים סותרים, אינו מודע לכך. למשל – אב מוכיח את בנו על מעשה שובבות ואומר – אני אוהב אותך, אך אל תעשה זאת שוב, ועיניו מזרות אימה ואצבעותיו מורות "לא". לאיזה מסר אפוא יתייחס הילד?
דוגמה נוספת – אם סוכן מכירות באקט של מכירה, ישבח את סחורתו, אך פניו יביעו מיאוס, ברור שהמסר שייקלט יהיה המסר שמביעות פניו.
סתירה כזו בין מסרים גורמת ל"קצר" או ל"רעש" בתקשורת. "רעשים" בתקשורת עלולים להפריע במערכות יחסים, לחבל בהשגת מטרות ולהקשות על החיים.
כאמור, פעמים רבות האדם עצמו אינו מודע לאי ההתאמה בין המסר המועבר בשפת הגוף שלו למסר המילולי שלו ואינו מבין, מה גרם לכישלונו בהעברת המסרים שרצה.
מכאן עולה חשיבות שימת הלב לשפת הגוף האישית. לאופן בו אנו מנהלים את גופנו בשיחה, בעמידה, בהקשבה, בדיבור, בלחיצת יד, לאופן בו אנו מפעילים קשר עין ועוד –
שהרי מסר שיועבר באמצעים ויזואליים ואודיאליים תואמים, קליטתו תעלה.
וכאשר תאום זה לא יתקיים, האדם עלול להיחשב כבלתי אמין.
